בעל הטור המצרי אחמד לאשין משרטט במאמר זה את הפיכתה של סיני לבסיס פעולה של ארגוני התכפיר ושל ארגונים אסלאמיסטיים אחרים שהתנגדותם למדינה המצרית כה רבה עד שהם מוכנים שפעולותיהם תחסלנה את הריבונות המצרית בסיני.

איש האקדמיה הירדני ח'אלד אל-חרובּ תוהה כיצד מיישבים חילוניות עם פטריוטיזם בימים שבהם הקול הדומיננטי במצרים הוא קולם של "האחים המוסלמים" ונדמה שיותר מאי-פעם מצרים בדרכה להיהפך למדינת שריעה אסלאמיסטית.

על רקע אירועי הטרור האחרונים שפקדו את סיני, בוחר הסופר ואיש השלום המצרי עלי סאלם להפנות ביקורת דווקא כנגד התקשורת המצרית שלראייתו נכנעת להעדר מקצועיות ולתכתיביה של אליטה אינטלקטואלית המתנגדת לנרמול היחסים עם ישראל, ובכך נמנעת מסיקור רציני של הפרשה.

הרופא והסופר המצרי שריף חתאתה, שישב בכלא המצרי בעבר כאסיר פוליטי, מביע במאמר זה את תקוותו כי מעמד הביניים במדינה לא ינסה פעם נוספת לחולל את המהפכה לבדו, אלא יחבור למעמדות הפועלים והמעמדות הנמוכים, יכפיל את כוחו וישיג לראשונה את טובתו, טובת מצרים.

איש האקדמיה המצרי אחמד לאשין טוען שהעם המצרי ראוי לשבת יחד עם מובּארכּ בכלוב הנאשמים, שכן אף הוא נגוע בשחיתות שעליה נשפט מובּארכּ. שחיתות זו באה לידי ביטוי בעצם ההסכמה שבשתיקה לעשרות שנים של שחיתות חברתית ופוליטית, בחינוך קלוקל ובמאבק הנוכחי בין הקבוצות השונות כשהן מונעות על-ידי הרצון לקדם את האינטרסים הפרטיים שלהן ולהגיע לשלטון.

הפובליציסט הסעודי משארי א-ד'יאדי מותח במאמרו ביקורת על אינטלקטואלים במצרים שלאחר המהפכה, שמטילים האשמות על תופעת הסלפייה, אף מבלי להבין את מהותה – ובכך מטהרים את שמו של ארגון האחים המוסלמים ותורמים לחיזוק מעמדו הפוליטי.

האם גם הפעם, כבעבר, מצרים לא תחמיץ הזדמנות להחמיץ את ההזדמנות לממש חיים דמוקרטיים מלאים ואמיתיים? ד"ר מירה צורף, מומחית למצרים מאוניברסיטת תל אביב, מנתחת את מאמרו של הסופר והפובליציסט המצרי עלאא' אל-אסואני ומראה מה עומד מאחורי רשימת הסכנות שהוא מציב בפני הסכנה, מעבר לציניות שבה משתמש אל-אסואני.

הסופר ובעל הטור המצרי הידוע, עלאא' אל-אסואני, יוצא באופן סאטירי ונוקב נגד המתרחש כיום במצרים ומצביע על הכשלים במימוש הישגי המהפכה. הוא מתווה מהלך בן שישה צעדים למחליפו הדמיוני של דיקטטור שהודח, שבאמצעותו ידכא את המהפכה עד לחיסולה. למעשה, אל-אסואני מביע חשש מפני שימור מנגנוני המשטר הישן במצרים, תוך יצירת שיח ציבורי מטעה בדבר מעורבות גורמים זרים ביצירת המהפכה ומזהיר מפני צעידתה של מצרים לעבר אנרכיה והשתלטות אנשי הדת על הזירה הפוליטית.

מאז הפיכת 25 בינואר אירעו במצרים כמה מקרים של הרס קברי-קדושים, דבר שיוחס על-פי רוב לאנשי הסלפייה, המכירים בעידן ראשית האסלאם כמקור סמכות ומופת יחיד. העיתונאי המצרי סאמי אל-בחירי מתאר פגישה עם סלפי בדרכו להרוס את הקבר של פרעה ח'ופו בגיזה, הלוא היא הפירמידה הגדולה ביותר בעולם…

העיתונאי הסעודי משארי א-ד'אידי טוען שתנועת "האחים המוסלמים", בעלת הברית הנאמנה של איראן, היא המרוויחה הגדולה מהזעזוע שפקד את המשטרים הערביים. הראייה לשיטתו היא שתנועת "האחים" הייתה לגורם הפוליטי הדומיננטי במדינות הערביות שבהן התעוררה תנועת ההתנגדות לשלטון.