הכותב הליברלי היזידי-כורדי הוֹשֶנְג בּרוֹכַּא מפריך במאמר זה את התדמית האינטלקטואל הערבי מבשר האביב הערבי, וטוען כי אותם אינטלקטואלים שהריעו לסדאם חוסין הם שמבקשים לעטות על עצמם כיום את דגל המהפכה. ברוכא משרטט את דמותו של האינטלקטואל הערבי החי מעל הרחוב הערבי, הופך את עורו בהתאם לנסיבות, אינו משפיע אלא מושפע.

העיתונאי סעיד חארב מאיחוד האמירויות עוסק בשינוי שחל בקשר שבין האינטלקטואל לשלטון כתוצאה משינויים שחלו בחברה הערבית בתקופה האחרונה. הוא טוען שהאינטלקטואלים כיום תלותיים ואינטרסנטים, ומן הראוי שיהיו עצמאים ומובילים, שיתרמו לפתרון בעיות החברה ושיביאו לשינוי מהותי לטובה.

ד"ר אסף דוד, מומחה לירדן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, במאמר תגובה על מאמרו של בַּאתִר מוחמד עלי ורדם, "הפוליטיקאים ה'שַׁבִּיחַה' בירדן" שפורסם באתר.

בעל הטור הפלסטיני באסם נבּריס מבקר את בחירתם של אינטלקטואלים פלסטינים לשבת על הגדר ולא לבקר את נשיא סוריה ואת משטרו מתוך רצון לא לנקוט עמדה עד שתתבהר תוצאת האירועים וטוען שלא זו דרכם של אינטלקטואלים.

הסופר ובעל הטור הירדני אמג'ד נאסר מותח במאמר זה ביקורת נוקבת על אינטלקטואלים ירדנים שרוממות הרפורמה בפיהם תמיד אך בימים אלה הם נאלמים דום בפני הזוועות שמחולל משטר אסד נגד האזרחים בסוריה.

בעלת הטור הפלסטינית השוהה בוינה, נאדיה עילבוני, דנה במאמר זה בתפקידם ובתרומתם של האינטלקטואלים הפלסטיניים לעיצוב המציאות החברתית הפלסטינית. היא משרטטת קווים לדמותו של האינטלקטואל הפלסטיני, מותחת ביקורת קשה על תפקודו ומאשימה אותו בעיוורון מוסרי ותרבותי כלפי הסוגיות המהותיות ביותר בחברה.

הפובליציסטית הסורית החיה בלונדון, ר'אליה קבאני, מפנה אצבע מאשימה כלפי האינטלקטואלים הסוריים ומאשימה אותם כי מעלו בתפקידם ונטשו את העם סורי ברגעיו המכריעים ביותר במאבקו בשלטון. לטענתה, בעוד שהעם שבר את מחסום הפחד, נותרו האינטלקטואלים על פי רוב ספונים ומפוחדים, וכבעבר, סמוכים לחצרות השלטון.

המהפכה המצרית לאן? בעל הטור הסעודי עאדל א-טריפי עומד על הוויכוח הניטש כיום במצרים סביב שאלת דרכה ועתידה של המהפכה, ומותח ביקורת על עמדתם הרווחת של האינטלקטואלים הדוחה הידברות ומצדדת בהמשך פעילויות המחאה והירידה לרחוב.

במאמר ותיק זה, שבמציאות הנוכחית נדמה כי לא נס ליחו, מבקר הדיפלומט ובעל הטור המצרי אמין יוסרי את האינטלקטואלים המצרים המעדיפים את טובתם האישית, משתלבים במנגנוני השלטון תמורת טובות הנאה ומדלגים בין מפלגות וזרמים פוליטיים בהתאם לנוחותם ולאינטרסים הרגעיים שלהם. בכך, טוען יוסרי, הם בוגדים בשליחותם הראשונה במעלה כאינטלקטואלים – לשרת את החברה המצרית ולפעול לתיקון תחלואי השלטון.

בעל הטור הסעודי משארי אל-ד'אידי מבקר במאמר זה את הבלבול המטריד שעושים אינטלקטואלים ערבים מן הזרם החילוני בין תפיסות העולם שלהם לבין תפיסת ה"מוקאוומה" – ההתנגדות האסלאמית שלה מטיפות התנועות הפונדמנטליסטיות. האינטלקטואלים הללו מנסים להצדיק את ההתנגדות לכיבוש ולמשטרי העושק הערביים אך מטשטשים את הגבולות באופן שפוגע בסופו של דבר הן במוקאוומה והן ביעדיה.