העיתונאי האיראני הגולה מֻחַמַד רֵזַא יַזְדַאן פַּנַאה מנתח במאמר זה את הגורמים שתרמו להופעתה של התנועה הירוקה באיראן ביוני 2009, את הישגיה ואת הסכנות האורבות לה בהמשך דרכה.

אֵזַאדֵה פּוּרְזַנְד מבכּה את מותו של אביה, סִיַאמַכּ פּוּרְזַנְד, פעיל אופוזיציה מוכר שבשנים האחרונות היה נתון במעצר בית ומנותק ממשפחתו שנאלצה לגלות מאיראן. ביום שישי ה-29 באפריל 2011 שם סִיַאמַכּ פּוּרְזַנְד קץ לחייו לאחר שקפץ ממרפסת ביתו שבטהראן.

סֲאמַאן רַסוּלְפּוּר, עיתונאי ופעיל זכויות אדם מכורדיסטאן האיראנית, מתאר את השינויים שחלו בתנועה הירוקה באיראן מאז הוקמה ביוני 2009, ומסביר מדוע ההפגנות שאירעו ב-14 בפברואר 2011 מהוות שלב חדש וחשוב במאבקה של האופוזיציה במשטרה של הרפובליקה האסלאמית של איראן.

הפובליציסט הסעודי תורכי אל-חמד משווה בין תנועת המחאה הרפורמיסטית באיראן של קיץ 2009 לבין מרד הסטודנטים בצרפת של שנת 1968. לטענתו, לאיראנים ולצרפתים יש את "זרע המהפכה" ושניהם עמים הנוטים במיוחד למעורבות, למחאה ולמרד ולכן הדימיון הזה אינו מפתיע. אלא שיש שוני רב בין התנועות, שכן בפאריס תנועת המרד נבעה מתוך הדמוקרטיה ולשם הגנה עליה ואילו באיראן המרי האזרחי אינו על רקע דמוקרטי וגם האלטרנטיבה שהוא מציע איננה דמוקרטית.

על רקע המעצרים ומשפטי הראווה של אמנים, אינטלקטואלים, פוליטיקאים ופעילים פוליטיים, מהדי מחמודיאן, פעיל זכויות אדם איראני פונה אל העם האיראני ומראה לו כי מתנגדי המשטר זוכים לתמיכה מכל שכבות האוכלוסייה וקורא לדור הצעיר להמשיך ולהלחם עד שאיראן תהפוך למדינה חופשית.

הסופר והפוליציסט הלבנוני אליאס ח'ורי מבקר את שתיקתם של האינטלקטואלים הערבים לנוכח הנעשה באיראן וטוען כי השתיקה הזו מעידה על רפיון וגרירת רגליים של אליטה פסיבית שאיבדה את דרכה ואינה מבינה את המשמעות וההשלכות הפוטנציאליים – במישרין ובעקיפין – של האירועים באיראן על העולם הערבי.

נמרוד זגגי, תלמיד מחקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, חוקר ב- Orient Research Group ומתרגם באתר "זווית אחרת", חושף את הדרכים שבהם הפכו המפגינים הרפורמיסטים באיראן בעצמם לאנשי ביון ובעזרת האינטרנט חשפו את פרטיהם האישיים של ביריוני מיליציות הבסיג'.

האם צריכה ארצות הברית להתערב בנעשה באיראן? עורך העיתון הלונדוני "אל-שרק אל-אוסט", טארק אל-חומייד טוען כי בכדי לאפשר לאיראנים לנהל את מאבקם בעצמם וכדי לא לתת למשטר האיראני סיבה לפרק את תנועת המחאה העממית, על ארצות הברית ועל נשיאהּ לעמוד מנגד ולא להתערב.

בעקבות האירועים האחרונים באיראן מסבירה העיתונאית האיראנית הגולה נושאבה אמירי מה הם הלקחים שלמד העם האיראני מהמהפכה הקודמת ומדוע הנהגת המדינה הפכה עצמה ללא רלוונטית.