מה עומד במרכזו של הוויכוח הניטש במצרים סביב ספר לימוד מטעם משרד החינוך המצרי המגדיר את תקופת שליטתם של העות'מאנים במצרים כ"פלישה"? בעל הטור אחמד אמירי סוקר את עמדות המצדדים בהחלטה והמתנגדים לה ועומד על המשמעויות הדתיות והפוליטיות הגלומות בה.

על רקע החלטתו של נשיא סוריה להעניק אזרחות למקצת מתושביה של סוריה ממוצא כורדי, דן הפובליציסט הסורי ממוצא כורדי, עבד אל-חלים סלימאן, על מצבה של האוכלוסייה הכורדית במדינה ומותח ביקורת על מדיניותה רבת השנים של הממשלה הסורית כלפי אוכלוסייה זו.

האם בכוחן של מערכות החינוך בעולם הערבי לקדם את נושא הדמוקרטיה והחירויות בקרב מדינות האזור. האינטלקטואל הקטרי, עבד אל-חמיד אל-אנסארי עומד על ההתפתחויות והמכשולים בדרך למימוש מטרה זו.

מנכ"ל ערוץ אל-ערבייה, העיתונאי הסעודי, עבד אל-רחמאן אל-ראשד, טוען כי לא תיתכן החלטה רשמית סעודית שתתיר לאישה לנהוג במכוניתה כל עוד הציבור בערב הסעודית לא יתגייס ברובו ויתמוך בהחלטה. לטענתו, מרבית הציבור הסעודי הנתון תחת השפעת הזרם המסורתי במדינה, עדיין מתנגד לשינוי.

מה בין הפיגוע שבוצע על-ידי ארגון אל-קאעדה בכנסיית א-נג’אה בבגדאד לבין הפגנות ההמון במצרים התובעות את שחרורה של קמיליה שחאתה, אשת כומר קופטי שלפי ההאשמות התאסלמה ונכלאה על-ידי הכנסייה הקופטית במצרים? הפובליציסט המצרי אחמד אל-אסואני במאמר חריף נגד הרחוב המצרי המסרב, לראייתו, להתייצב לצד הנוצרים ולגנות את האירועים האלימים כנגדם, ונגד אליטה השׂשׂה אלי קרב ממשיכה לפרוט על הנימים העדתיים הרגישים במדינה ומכשירה את פעולות הטרור שבוא יבואו.

הפובליציסט והמשורר העיראקי-השיעי חוסין עבד אל-זהרה מג'יד מאיר במאמר זה אנקדוטה היסטורית הקושרת את המשורר העיראקי הנודע בדר שאכּר אל-סייאב ואת פרופ' ששון סומך, מרצה נודע לשפה וספרות ערבית מאוניברסיטת תל אביב ומראה כיצד לצעיר העיראקי היהודי שעלה לישראל בשנות החמישים הייתה בעקבות מפגש אקראי השפעה על הגדולה שביצירותיו של המשורר העיראקי-השיעי הגדול.

כתב הניו-יורק טיימס, אנתוני שדיד, שופך אור על המציאות המזרח-תיכונית שבה הופך המושג "ערביות" פחות ופחות פופולרי. שדיד טוען כי השיח הפוליטי הנשלט כיום על-ידי התנועות האסלאמיות ובראשן חזבאללה, מעלה על נס את היסוד הפאן-אסלאמי, החוצה עדות ואסכולות, והשואב אליו כיום אפילו תנועות חילוניות ולאומיות. לדידו, שיח זה מכוון כיום בראש ובראשונה כלפי ישראל והמשטרים הערביים, והוא טומן בחובו פוטנציאל נפיץ העלול להטיל את האזור כולו למצוקה גדולה.

עורך העיתון "אל-שרק אל-אוסט", הסעודי טארק אל-חומייד, עומד במאמר זה על תופעה רווחת במזרח התיכון בן ימינו, על רקע המאבק הסוני-שיעי – זניחת תפיסת מדינת הלאום הערבית ותפיסת ה"ערביוּת" לטובת גישה פאן-אסלאמית, מגמה שזוכה לתמיכה בייחוד בעולם השיעי הנתמך על ידי איראן, ומקודמת בעיקר על ידי תנועות המוקאוומה השונות ובראשן חזבאללה.

במלאת מאה שנים להקמתה של אוניברסיטת קהיר סוקר ד"ר מורסי סעד אל-דין, בוגר האוניברסיטה ואיש הממשל המצרי לשעבר, את הדרך להקמתה. "מצרים", הוא כותב, "פותחת אשנבים אל העולם כולו בכוח מחשבתה", ולכן, חרף קריאות האיום בדבר פלישה תרבותית של המערב באמצעות מוסדות ההשכלה הגבוהה, אוניברסיטת קהיר יכולה להיות בעיניו מקור לשילוב תרבויות פורה ומפרה.

הפרופ' המצרי השוהה בארצות הברית, מאמון פנדי, יוצא בביקורת חריפה כנגד שיח הביקורת בעולם הערבי התרכז כיום, לטענתו, באליטות ובשכבות הנמוכות ומתעלם מן השכבה החברתית המרכזית בעולם הערבי המורכבת בעיקר מזרמים ותנועות אסלאמיות השולטות כיום על המגרש הציבורי. לראייתו, ההיסטוריה הוכיחה לא פעם כי שכבת ביניים זו היא המחוללת העיקרית של שינויים חברתיים ופוליטיים, והיעדר ביקורת על התנהלותם הבעייתית של זרמים אלו ועל הדרך אליה הם מבקשים להוביל את העולם הערבי, עלולה להמיט אסון על האזור כולו.