ראשי » ארכיון
מאמרים בקטגוריית תורכיה במזרח התיכון
בעל הטור התורכי מוסטפא אקיול מביא במאמר זה רשמים מביקורו בישראל ומפורום שהיה אורחו באוניברסיטת תל אביב, תוך ניסיון להבין את מורכבותה של ישראל ולמצוא קווי דמיון ושוני בין תורכיה לישראל.
פהים טאשטקין, עיתונאי ומומחה לענייני הקהילות הצ'רקסיות, חזר מכנס באנקרה עם מספר תובנות לגבי מצב הפזורה הצ'רקסית במזרח התיכון. במאמר זה הוא עומד על מצבם בישראל, לוב, ירדן וסוריה, לאור אביב העמים הערבי וחולק עם הקוראים חוויות אישיות מהכנס.
הפובליציסט היהודי-תורכי רוני מרגוליס שואל מדוע השמאל התורכי אינו מתרגש למראה המהפכות שהתרחשו מעבר לפינה, בסוריה ובמצרים ורומז כי הסלידה מהאסלאם וממהפכות שחוללו מוסלמים היא התשובה לכך.
הפובליציסט התורכי מומתאזר טורקונה מנתח את מערכת השיקולים העומדים מאחורי עיצוב מדיניות החוץ התורכית תחת שלטון מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) ועומד על חשיבותו של הצבא ומעמדו לנוכח מדיניות החוץ הזו במציאות החדשה בתורכיה.
במאמר זה מבקש בעל הטור התורכי עומר טאשפינאר, הכותב בגרסה האנגלית של העיתון הנפוץ "זמאן", לנסות לעמוד מנקודת מבט תורכית על הגורמים שהביאו את ישראל להחלטה שלא להתנצל על תקרית ה"מאווי מרמרה" ובכך, למעשה, לוותר על מערכת היחסים האסטרטגית עם תורכיה.
אסלאמיסט או חילוני? מנהיג או מונהג? הפובליציסט הסעודי דאוד א-שריאן מבקש לעמוד במאמר זה על דמותו החמקמקה של ראש ממשלת תורכיה בעקבות ביקורו המתוקשר במצרים, בתוניסיה ובלוב בימים האחרונים.
בעל הטור התורכי מהמת עלי ביראנד טוען כי מעל כל סוגיית פנים או חוץ אחרת, פתרון הבעייה הכורדית הבוערת בתורכיה, הוא שיביא לראש הממשלה התורכי ארדואן תהילת עולם ויבטיח לו מקום בפנתיאון המנהיגים התורכיים.
בעל הטור הסעודי ומנהל ערוץ אל-ערבייה, עבד אל-רחמאן אל-ראשד, מתייחס לפופולריות הרבה לה זוכה ראש ממשלת תורכיה רג'פ טייפ ארדואן ברחוב הערבי, ומאשים אותו כי הוא נוקט ברטוריקה פופוליסטית נטולת כל תוכן. לראייתו, אכן בכוחה של תורכיה לתרום רבות לעמי האזור ואולם ארדואן טרם הוכיח כל תבונה פוליטית.
בעל הטור היהודי-תורכי סמי כהן מנתח במאמר זה את השינויים הגיאו-פוליטיים בעקבות האירועים בסוריה, את השפעתם הפוטנציאלית על היחסים עם תורכיה ואת הנתיב שאותו צריכה תורכיה לבחור.
בעל הטור התורכי מוסטפא אקיול מבקש לשבור את החלוקה הפשטנית של החברה התורכית ל"אסלאמיסטים שונאי ישראל" ול"לאומנים אוהבי-ישראל" ומציג את גוני הביניים המייצגים חלוקה מהימנה יותר של נטיות הציבור התורכי.


















